רק בשביל לשמור על רמת עניין בבלוג הזה, בזמן שהחיים האמיתיים שלי הם אפורים ועמוסי המתנות להצלחות של הספר, של העסק, של החיים – ובינתיים, שלשום מצאתי פתרון ישן נושן ששכחתי ממנו והוא פיתרון טוב לאגרופוביה: בגדים יפים.

פסיכי כמה בגדים קניתי בחצי שנה הזו שבה לא יצאתי מהבית מהחרדה החדשה שיש לי. בכל מקרה, שלשום – הייתי חייב להראות את הבלורית היפה שלי עם הבגדים היפים והספטום משובץ היהלומים שלי ברחבי העיר, ואיתרתי את רוי (כן, ההוא מהספר) כקורבן לבוא איתי ל"קפה אירופה" בר מסעדה תל אביביים שכבר מעל עשור מחזיק בתפריט טוב, פרצופים נאים, בגדים יפים, מוזיקה טובה ואפילו מגוון, לא אם אחד, של איזורי עישון. יש חצר פנימית בבניין הישן והיפהפה, יש מרפסת, יש פנים המסעדה ויש את הבר החשוך למטה. אופנתי וכייפי עוד מהימים שהייתי מתקרחן.

מהון להון, כמובן שגם שתיתי. כי בחוץ אני מרשה לעצמי, כך שהגעתי הביתה חרמן – תחושה שלא הרגשתי חודשים. אז מייד עדכנתי את הניק בגריינדר ל: מצויד משתין? וחיפשתי מי שיבוא להשתין לי בפה ועל הזין בזמן שאני אשפשף מול הראי, אם ירצה השם הוא גם יסכים לצלם ולעלות לעמוד שלי בטוויטר.

מהר מאוד קפצה הודעה ממשתין מוכר, מצויד היטב והאמת בחור די מקסים שאני מכיר כבר כמה שנים. הוא בתקשורת, יש לנו חברים משותפים מהעבר שלי. בכל מקרה, מהר הוא פנה, מהר השבתי וחיש חש – הוא הופיע, לא לפני שכתב לי "אל תטרח להתלבש".
באותה העת הייתי לבוש רק בחלוק משי, חרמן מאלכוהול וקמגרה שלקחתי איך שנכנסתי הביתה ועם זין עומד טילים.

לא עברו דקות בודדות והוא הגיע. לא יכולתי לבקש הוק-אפ יותר מוצלח זריז וענייני מזה. פרסתי שמיכה מול הראי ועל פני המפלס שמעביר לחדר השינה בדירת הלופט שלי והתחלתי לשפשף בזמן שהוא התחיל בעדינות לזיין לי את הגרון.
לאט, על מנת להגיע עד הסוף, לאט מאוד הוא דחף אותו, וווידא היטב שהוא נכנס כולו (בערך 20 ס"מ) למעמקי הגרון לפני שהוא מאפשר לו להתנפח לו שם בפנים.

וכך קרה, הגוף שלי התחיל לרעוד. הרבה זמן לא הרגשתי ככה. כולי הייתי צמרמורות מהמפלצת שצמחה לי בגרון ומהפיפי שידעתי שתיכף יבוא וגם יהיה טעים כמו תמיד. אבל הפעם אנחנו לא על המיטה, אני לא חייב לבלוע הכל, הוא יכול להשתין לי על הזין, בחלק הפנימי איפה שהוריד, בזמן שאני אביא ביד ואתן כף לאלוהים.

בזמן שפיפי חם וטעים התחיל למלא לי את הגרון, שלפתי את הזין שלו החוצה וביקשתי ממנו להשתין לי על הזין שעמד כמו טיל איראני. הוא מילא אותי בפיפי ואני שפשפתי כמו חיה רעה, גנחתי ונהנתי כמו שלא התענגתי שנים. הזרם על הזין שלי היה מחשמל ומדי פעם עוד לקחתי שלוקים לפה, כי איתו גם תמיד טעים.

הוא סיים להשתין. הייתי כולי מכוסה, רוטט ורטוב. הוא זיין לי עוד קצת את הגרון ולא הפסיק, כמו שאני אוהב, למרות שהוא נהיה רפוי – לדחוף לי אותו עמוק. אחרי זמן מה, הייתי חייב לשחרר אותו, הגבר עשה עבודה טובה אז שיחררתי אותו מאחיזתי והוא הלך לשירותים ליד בזמן שאני ממשיך לשפשף מול הראי, רטוב כולי מפיפי שקוף וטעים.

לפתע שמעתי שהוא משתין שאריות של פיפי באסלה, לחוצפן הזה עוד היה זרם חזק, לא רק הסוף של הפיפי – כך שלפני שהספקתי לקנא באסלה ולהתעצבן, למשמע הפיפי שלו מטיח במי האסלה, השפרצתי עד השמיים.

היה תענוג. גמירה לפנים.

ולמה אני מספר לכם את זה? אני בכלל מחפש אהבה. עוד מדוד, למי שקרא את הספר, אני מחפש פיצוי של זיקוקי דינור. אבל שתיתי קצת, נהייתי חרמן, קיבלתי השתנה טובה ונהיה סיפור חמוד לספר לכם. כי חשוב לי שתישארו איתי בבלוג הזה, בספר, בחיים.

נמאס לי להיות לבד.